על בודהיזם - בעיני מבקר בסין ותיילנד
אין ספק שהטיול הזה לסין ותאילנד חשף אותי יותר מכל דבר אחר בעבר לענייני הבודהיזם, אני נזהר מלקרוא לזה דת אם כי יש לתורה הזאת מאמינים רבים, מקדשים ומנהגי הזדהות של המונים לדמויות מוחשיות.
החידוש, בהבנה שבעצם יש לנו עניין עם פילוזופיה התנהגותית המטיפה להתנהגות שהיא אמורה להיות מקובלת על כל אדם באשר הוא אדם בחברה אנושית. העובדה שאת היסודות לאמונה הזאת ניסח והפיץ בן מלך אשר ירד אל העם והבין את סבלותיו, גם אם היא נכונה בחלקה, יש בזה כדי לתת ביטוי לחשיבה מסודרת המנתחת את מצבם של מעמדות שונים, הפערים בין המעמדות והצורך לשמור על פערים סבירים כדי למנוע ניגודי אינטרסים שמובילים לאלימות מכל הסוגים. אינני דתי ובטח לא מאמין ברוח אלוהים, אבל אני מוכן להסכים ואפילו לקבל על עצמי חובות הנובעות מהתנהגות שצריכה להתחשב בזולת, לעזור ולהסתפק במועט. יושר וניקיון כפיים, מידות שמקובלות על החברה שלנו, ובאשר לסקס, נסתדר. כמו הבודהיסטים. מדוד, מדוד. כי הרי כל פודינג שאוכלים ממנו הרבה בסופו של דבר הוא רק דייסה.
והיפה, כי המטיפים אינם כופים, ואינם אוסרים ואינם מכתיבים התנהגות או סדרי חיים, לא ברמת הכלל, לא ברמת המשפחה ובטח לא ברמת הפרט. התורה הבודהיסטית, אם אני מבין אותה נכון, מצפה ממך להיות מי שאתה, ואתה צריך לרצות להיות טוב. התורה הזאת קרובה ללבי ואין בה כדי להביא להתכחש להיותי בן העם היהודי כפי שאין בחוסר האמון וההערכה שאני רוכש לכבוד הרב עובדיה ושכמותו כדי לפסול אותי מלהיות יהודי ציוני גאה בארץ ישראל.
וכאשר אני מסתובב בחבל ארץ זה, צפון תאילנד, באזורי יערות הגשם, בתוך הירוק הבריא הרווי מים, בין שפע מיני העצים והפרחים שצומחים עלי אדמות, אני מתחיל להבין את בני העשרים פלוס המגיעים לכאן, מתקיימים בפרוטות, תופסים שלווה על חופי הנהרות הזורמים לים וקולטים רעיונות בודהיסטיים.
ואינני מדבר על המתדרדרים והיוצאים מהאיזון הנדרש מכל אחד מאתנו. על כאלה אשר מתמכרים למציאות מדומה שהיא תוצאה של הזיה ושימוש אולי בסמים המטשטשים חושי אדם, אלא על כאלה המגיעים לאזורים האלה או כמותם ומבקשים להירגע מתלאות החיים בארץ המובטחת, בסיומה של תקופת שירות צבאי, חובה או מילואים. מדאגת הפרנסה שהופכת לקשה מיום ליום ומלחץ ההורים המצפים מהם שיסתדרו כבר ומהר. שיתחתנו, יולידו ילדים ויהיה להם בית ופרנסה ומשכנתא ויהיו מאושרים בכל מחיר. פעמים על חשבון מאושרים.
אם יש סכנה ליהדות זה לא מפני שמי מאתנו יתאסלם או יתנצר, אלא כי ירכוש לעצמו דרכי חשיבה של רעיונות אוניברסליים שכולנו ספגנו מהם בהיותנו צעירים, אם בתנועות הנוער, ואם מההורים שלנו שגם הם בזמנם מרדו בהוריהם בדרך זאת או אחרת, ויצרו את התשתית עליה קמה והתבססה המדינה היהודית, גם אם טרם השלמנו והבטחנו את קיומנו בשלום בחבל זה של העולם.
אז מה הקשר בין זה לבין הטיול במין ותאילנד - הקשר הוא הזמן. העיתוי. דווקא בטיול הזה, המאורגן, כתגובת שרשרת לדבריו של יעקב המדריך. לביקורים המקדשים. בראיית התנהגותם המאופקת של ההמונים החיים באזורים האלה ללא הבדל מעמד ויכולת, על התייחסותם ומנהגיהם כלפינו כזרים, הם שעוררו בי את הצורך להעלות בכתב את אשר כתבתי.
אינני מבקש להנהיג מהפכה אלא להביע רגשי מבקר והתרשמות שנובעת מהעניין והערנות המתבקשת מכל מי שמבקש להפיק מהטיולים בעולם הגדול לא רק גרדרובה חדשה והר של מציאות אלא גם קצת דעת.
ועל כך אני מודה, שניתנה לי ההזדמנות.
ובינתיים עוד ביקרנו בבנקוק במקדשים נוספים. בארמון המלך, מקדש יפה עד מעוד ועל כך אין לי מילות ביקורת. שליטים המפארים קדושים בעזרתם שולטים בעם היא תופעה מוכרת. הרבה פחות מובנת לי התופעה של מקדשים מפוארים, פיסלי בודהא מוזהבים ואפילו זהב תהור, מינהגים שעומדים בסטירה לצניעות ולענוה עליהם מטיפה הפילוזופיה.
מתגנבת אצלי ההכרה כי ככל שעובר הזמן, יש שלמדו לעשות מתמימותם של מאמינים, כסף או לפחות שאפשר לחיות לא רע מאמונתם תמימותם של ההמונים. והתוצאה, נכסים רבים במרכזם של ערים, דמי כניסה לאתרים, והרבה עובדים המועסקים בהחזקת המקומות הרבים. וגם זה כוח. היכולת לספק תעסוקה הוא כוח רב, ודאי במקומות שההכנסה לנפש נמוכה כל כך.
אז אני צריך לחשוב שוב. הפילוזופיה בסדר, בביצוע יש כנראה דברים שצריכים פיקוח ומבקר שהוא בודהיסט טהור, כדי שהדברים לא ישתבשו וייצאו מכלל שליטה. זה יהיה חבל.
דני פלד - ניר יצחק.
